dir="rtl" lang="he-IL">אהבה, בדידות - שירים חדשים וישנים האתר של לירון תמם
Site icon שירים חדשים וישנים האתר של לירון תמם

אהבה, בדידות

בקבוקים מלאים

בקבוקים מלאים

כמו במשחק קלפים אתה מפסיד הכול.

אהבה, איך אפשר לחיות בלי אהבה? איך אפשר לתת לבדידות לרפא את הפצעים שהיא גרמה לך?

לא פרחים, לא חיבוק חם בגשם השוטף, ואתה שידעת את השיר, לא ידעת להיות זה שכותב אותו.

מתנתק מהכל, בנית לעצמך מבצר, כלבים מביטים בך מרחוק, יש לך הכל ואין לך כלום.

לעתים זה נראה כמו חבל שקושר אותך, לא נותן לך לקום , לא נותן לך לחפש.

אהבה, איך אפשר לחיות בלעדיה? רק מאבק על הדף משיר ישן אתה מצאת.

רפרוף קל בתחנה הקבועה, לחיות מעשן של סיגריות, וכוסות יין לבן.

חיי רומנטיקן שעוד לא יצא מן הגלות של עצמו.

אתה ספון במבצר שלך, כמו חייל בעמדה מחכה לאויב, ויודע שהוא יבוא , אולי הוא ויתר בלי לומר לך.

ובדידות לא תרגיש לעולם , ולא תיתן לאהבה להתקרב שלא תתפוצץ לך בפנים.

אתה מביט עכשיו החוצה, אוגר כוח מבדידות שנוצלה עד תומה.

חיי משאריות נוזליה, כמו מדבר ענק ואתה שוכב מתחת להר.

עוקב בעיניים דואגות אחרי ענפי העץ שנותן לך צל, מפחד שהבאר תיסתם.

כותב מכתבים לעצמך בדרכים שעוד לא חצית, מרחמים לא תדע גם אהבה.

ככה אתה מספר לעצמך, ובלילה פנטזיות מסרטי מבוגרים בכותלי בית הסוהר של המחשבות להפחיד, פחד עצור של חיים מנותקים.

אתה נותן לעצמך להתפוגג ברחמים עצמיים, אהבה איפה את יקירתי?

כמה אפשר לחיות מבדידות כדי לדעת מהי אהבה, אבל אתה לעולם כבר לא תדע, ויתרת מראש על הגשם השוטף, על מגע של כאב, אישה שתקיף את גופך העגול, ידיים מתגלגלות על פני פנים עייפות.

עם שובל של כבוד אתה מביט אל כולם, והם בזלזול מחפשים מקום אחר לנעוץ את מבטם, ממך אהבה כבר לא תצא להם, גם בדידות אחרת הכירו כבר.

מן המבצר של עצמך אתה אליהם כבר לא תגיע.

אם תתעסק ברחמים כמו קלפים הקוראים את גורלך.

תדע אם להיות אבל לא תדע את השאר.

כמה אפשר לחיות מבדידות, איפה את אהבה? עטופה מעיל חם בלילות של גשם קר.

ולפעמיים אתה מקנא, מכווץ את עצמך לגודל של כוסית קטנה , משתכר ושוכח את עצמך, אם רק היית יודע לשם מה ובשביל אנשים נלחמים לאהוב, היית גם אתה מוכן למות היום.

אבל בנית לעצמך מבצר, כלבים מביטים מרחוק, קולות זרים עולים מתוך קופסא בה אתה ישן

ידייך מלאות עבודה, חרושות קמטים, כאבים במפרקים, ועיניים חולמות חלומות פז

לא אתה לא תצא מן המבצר, יצאו כבר לפנייך ונכבו

גשם שוטף, מעשן את הסיגריה, ומחפש מקום להתחפר בו, די להיות לבד לילה.

בחוץ קר, בפנים אינך מרגיש דבר,

בדידות תפחיד אותך, אבל לא תפיל את החומה

כמו היתה עשויה לבנים של שקט, כמו היתה סערה

אבל זה אתה קורא בקלפים, את גורלך אתה מפזר, מחלק אותו לחתיכות של רמזים, מילים, הגייה,טון,

נאחז בכול דבר כמו עדות שתעזור לך לפענח את המצב

חוקר מיומן אתה, קורא בקלפים, רומנטיקן גולה, בונה מבצרים, נאחז בכול גפרור להדליק מדורות בראשך

ואהבה? איננה, כמו אוכל לרעבים, כמו מנוחה לעמלים, איננה

אתה מסתפק בבדידות. מסתפק. מתעסק. מתחפר.

אחרים יצאו מן המבצר של עצמם ונכבו אתה אומר לעצמך,

אבל לא תדע שלארמון הם יצאו, לארמון, ואתה מחפש באר שתשקה אותך במדבר שלך.

Please follow and like us:
Exit mobile version