כשהיה לנו קשה נסענו אל שדה התעופה
הבטנו על עצמנו קצת אחרים
עם ילדים על הידיים ומזוודות גדולות
כולם עזבו, נשארנו אחרונים
בסוף האור ייכבה מעצמו
לא זוכר מה הבטחתי לך
כל הקלישאות כבר נשכחו
את השירים שאהבנו
אחרים כתבו יותר יפה
כשהיה לנו קשה, לא מצאנו עוד נחמה
לא זוכר מה אמרת לי
כשהסברתי לך שכבר אין ברירה
אבל הימים שלנו חלפו מהר
ואחרים כבר נשכחו מאיתנו
נשארנו עד הסוף לראות מה קורה לנו
בינתיים המדדים עולים ויורדים
יושבים מול הים לראות איך הסירות מפליגות
ומחכים לדברים שכבר לא יקרו
לא רציתי לספר לך משהו אחר
כולם עזבו, נשארנו אחרונים
אין כאן קירות לשבור
אין בקבוקים להטיח בחלון
הוא נשבר ורוח חזקה נכנסת פנימה
רק ילדים מדברים איתנו עכשיו
אל תחפשי את הסיפור שבגיבורים
כשקשה לנו אנחנו נוסעים לשדה התעופה
מביטים על מטוסים ממריאים
גם ילדותנו מונחת שם בין המעברים
עוד מעט תהיה לה חותמת משלה,
אנחנו האחרונים שנשארים
יותר מדי אנשים מספרים לי שהם מתכוונים לעזוב את הארץ, אנחנו האחרונים שנישאר כנראה.
השיר נכתב באוקטובר 2014
