את יודעת שאמריקה אף פעם לא בוערת
ואמריקה תמיד זוהרת
זה מה שלימדנו אותנו כשהיינו קטנים
קראנו את הספרים
אז האמנו לגיבורים
הילדים הקטנים משוטטים ברחובות
בין שדות ירוקים ובתים מקרטון
בבתי הקפה מספרים את הבדיחות הישנות
בינינו יש עדיין עיירות
ששכחו להתעורר או לא הלכו לעולם לישון
את יודעת שאמריקה אף פעם לא בוערת
ואמריקה תמיד זוהרת
זה מה שלימדנו אותנו
בספרים הישנים, כשאין כאן אף אחד
הדלקנו סיגריות בלי שאף אחד ראה
על החולצות כתמים של שמן
ליד העיניים פסים שחורים
בקצה של הרחוב דגל קרוע
תגידי לי אם גיבור ילדותך חזר מהסיבוב
בקולנוע המקומי, האם מצאת אותו כבר
אמריקה לא בוערת
אמריקה תמיד זוהרת
גם אנחנו למדנו את הלקח
אנחנו לא מנסים לשנות דבר
בין השלטים הגדולים לפרסומות שנעות על מסכים חלקים
אמריקה, אמריקה
עכשיו אפשר לדמם בשקט
אפשר להחליף את השמות
תאמיני או לא
גם לנו יש שמיים גבוהים וכוכבים זוהרים במרחבים
שיר שנכתב בעקבות הרביעי ביולי, אמריקה הרי תמיד זוהרת לא? ולא, זה לא שיר הלל.
השיר נכתב ביולי 2014
