אף אחד לא מוצא את האישה הזאת יותר
גם אני לקחתי לעצמי מרחק
אולי היא תגיח פתאום
אולי זה מאוחר מדי בשביל לחשוב על זה
יושב בקצה הרחוב
בית קפה קטן, משקיף על הרחבה
מנסה לכתוב עוד שיר
ואני לא מוצא את האישה הזאת יותר
בחדשות מדווחים על מתח בכל מקום שאנחנו מכירים
אי אפשר להתחבא, שום דבר לא משתנה
אני מחפש מילים לשיר, מישהו שישיר אותי
ואני לא מוצא את האישה הזאת יותר
אנשים מספרים סיפורים גדולים
אף פעם לא הצלחתי להקשיב עד הסוף
פרמתי את כל החוטים , וסיימתי לבשל את הארוחה
אני לא זוכר מתי הייתי אמור להגיע לכאן
פתאום נזכר , מה היא אמרה בסוף הסרט
ואיך היא הביטה עלי, לא ידעה אם אני נשאר
כתם של דם, ריח של תבוסה
אף אחד לא מוצא את האישה הזאת עכשיו
ויש שם גברים חזקים, נשים נשואות
עם תכשיטים גדולים וידיים רכות
אני עומד בצד, בלתי נראה , מביט עליהם
כאן זה לא שייך אלי, אני ממקום אחר
מקשיב לאותו זמר, בשביל אותו שיר
מתיישב וכותב בחדר או בבית הקפה
אנשים חזקים נכנסים ויוצאים
אני לא מוצא את האישה הזאת יותר
לא חושב עליה יותר
אולי היא תגיע, אולי אוותר
בקצה של החדר, יש לי מקום משלי
לא מוצא את האישה הזאת יותר
לכל אחד יש את הדמות המסתורית שהוא לא מצליח למצוא, גם אחרי שהוא מצא אותה איתו.
השיר נכתב בדצמבר 2013
