עוצר את הרכב באמצע שום מקום
אולי טעיתי
כשאמרתי לך
שאי אפשר לספור את המילים
ואחר כך
לבקש סליחות
מרחוק אנחנו רואים
את החיילים חוזרים
זו רמאללה או ניו יורק שבוערת
ואנחנו יכולים להמשיך ללכת עד קצה הכביש
לראות את פני הילדים המשחקים בכדור
ואחר כך את עצמנו
חוזרים בשתיקה
אמרתי לך שאני אוהב
אולי זה ישנה את המחיר
אולי זה ישאיר את האור דולק בחדר
תביטי, תביטי עלינו
עומדים בקו התפר בין הטוב לרע
ומבקשים שמישהו ילווה אותנו
חזרה אל המקום אותו איבדנו לפני שנים
עכשיו בעיניים רואים את הרצליה
מי שם מכיר אותנו בכלל
אני לא זוכר אם אהבתי אותך
כמה אפשר לאהוב, כשיש מלחמות ברקע
לוקח אותך, מחזיק חזק
תביטי, שם זו שכם, כאן זו תל אביב
שתיהן בוערות מאש הצלפים
מאש הכדורים הניתזים
ואנחנו אנחנו יכולים לברוח רחוק
להתחבא בתוך הארונות
לאהוב אותך עכשיו זה כמו רחמים
שאין עליהם שליטה
מדליק סיגריה
שורף את הכל
ככה זה, לא עולה לי כלום
ושנינו עוצרים, את הרכב
מביטים על החיילים החוזרים אל המלחמה שלהם
גם אנחנו בוכים לפעמים
מהגשם היורד עלינו באמצע הכביש
רק שנינו עומדים מחכים
כשהחיים יחזרו אלינו חיים
ואחר כך ייקחו מאיתנו את כול הסיפורים
החלומות הרעים
אני לוקח כדור, נותן לך חצי
תביטי על הילדים הם יכלו להיות אנחנו
אם לא היינו מצפים, לשום דבר אמיתי
זו תל אביב וזה החלום הישן שמתפרק לנו ביד
תראי, תגלי
איך אהבתי אותך
כמו סטירות חזקות שלא מפסיקות להכאיב
גם אחרי אלף חלומות יפים
ימים אחרים ואולי אותם ימים, בין מה שחולמים למה שמרגישים והדבר האמיתי.
השיר נכתב בחודש יולי 2016
