אני יושב במפלס העליון של שדה התעופה
מטוס ממריא
אני מדליק סיגריה
הרגל של שנים
ואת עם המדים, עוברת עם העגלה
מבטים נשלפים כמו אקדחים
אם הייתי יכול להגן עלייך
מפני כול אחד
במקום זה מזמין לעצמי עוד קפה, עוד עוגה
כול פעם כשאת טסה
יש לי הרגשה
שאני לא ארגיש יותר דבר
פרסומות מרצדות מכול עבר
כותרות העיתונים מדממות
בוודאי עכשיו את שואלת
אם תרצה לשתות,
אני לוגם מן הקפה במפלס העליון של שדה התעופה
אני יכול עכשיו לשכוח הכול
מונית אחת, להיזרק מול חלון פתוח וטלוויזיה
ערוץ ראשון
אבל נשאר תקוע מול מטוסים ממריאים
ואת תעבירי את הלילה בניו יורק או באילת
בקבוקים קטנים על השידה
תצאי לשתות עם חברים
תפגשי חברה וותיקה
אולי תלכי לישון
ואני אחכה עד הבוקר במפלס העליון של שדה התעופה
כן אני יודע
אני תמיד מתאהב במה שלא אפשרי
אני תמיד מחכה לך
ואת ממריאה למקומות אחרים
אולי זו עבודה, אולי את נהנית לקום באמצע הלילה לטיסה
ואני קם מן המושב
מתהלך בטרמינל
יודע שאת מה שלא אמרתי לך שהמראת
אין טעם לומר לעצמי עכשיו
שומע ברקע קולות אנשים נפרדים
פחד כזה מבעבע בי תמיד בפנים
ואת עם המדים שלך
מרגיעה ילד קטן
ומעבירה יד על השיער
אני כבר אחרי קופסא שלמה של סיגריות
ושתי חתיכות עוגה
במפלס העליון של שדה התעופה
מטוס ממריא
אולי עכשיו את נוחתת
אני לוקח את עצמי
בלי שום חשק חזר לדירה
כול כך ריק שזה לבד
ואת עכשיו בוודאי
מרגישה את הלחץ
אני מחכה לך
תמיד אני מחכה לך
ומחפש משמעויות בכול מילה ובכול תנועה
זה נשמע פתטי אני יודע
במיוחד שעכשיו בניו יורק כול כך קר.
היא היתה דיילת, אני רק נוסע מזדמן.
השיר נכתב בנובמבר 2014
