וראיתי את הבניינים בוערים באש
ועמדתי במרכז הרחבה
לא עשיתי דבר להציל את העולם
לא עשיתי דבר למנוע בערה
הבניינים בערו
והעלו באש, זיכרונות וחרטות ישנות
לא היה מי שצרח
לא היה מי שקרא לעזרה
הדלקתי סיגריה
והשפלתי מבט
הכל היה נראה אמיתי
כמו בסרט
ראיתי את הבניינים בוערים באש
לא היתה בי קשיחות
זה היה רק מעטפת הזמן
צלקות ישנות הגלידו
זכרתי קרבות, וזכרתי פצעים
היו בי סכינים
הם חתכו לאורכי ולרוחבי
היה בי דם שדימם בגופי
ידעתי לצייר את שביל המפלט
את המלחמה הצודקת
ראיתי בניינים בוערים באש
ועמדתי במרכז הרחבה
אנשים לא קראו לעזרתי
נשים לא ביקשו את מקלטי
כתבתי שירים, וזייפתי אהבות
ומסגרתי פנים של זונות ישנות
שלפתי מתוכי, את הזמן האבוד
והכרתי בחשיבות של הגבול
עכשיו, שהעולם מבקש להצילו
אני שוב עומד במרכז הרחבה
נותן לגשם לרדת עלי
עוצם עיניי, אוטם אוזניי
לא איכפת לי, מכל מה שיקרה
לא יודע, אם אלוהים עוד מחפש
לא מכיר איך בוערת האש
וראיתי בניינים בוערים
ראיתי עולם, משתקף במראות
לא הכרתי, את כל הדמויות
זו החלטה, שאין בה דבר
לא יכול לממש, תשוקות ישנות
לא מבקש עוד, את יום אתמול
ראיתי בניינים בוערים באש
ועמדתי במרכז הרחבה
משפיל מבט, ידיים בכיסים
הכל נבלע, זה דמיוני
תמיד היתה לי פנטזיה לראות בניינים בוערים באש, לראות את העולם עולה באש, הכל עולה בלהבות ונעלם.
השיר נכתב ביוני 2015
