ראיתי אוטובוסים נופלים מהגשרים
ילדים נשרפים באש
נרות מדליקים בערה
על השולחן לא היו ספרי הדרכה
עם הפנים אל הקיר
אי אפשר לקרוא
את הכרזות שמתנפנפות ברוח
וראיתי מטוסים מתפוצצים מול השמש
אי אפשר לטעות כל הזמן
החשבון מוגש בסוף
כשעל השולחן לא נשאר מה לאכול
עכשיו הרעב קובע את הגבולות
כמה אפשר לחצוב בקירות
לנגב מהפנים את הזיעה שהתערבבה עם הדם
הכל עמוס, הכל דק
שביר ומתפורר, אין ספרי הדרכה
ראיתי חופים נעלמים בתוך סערות אימתניות
בניינים שקורסים אל תוך עצמם
עמדתי בפינה ולא ידעתי
אם זה שלי או שלהם
עומד ומחייך
כמו אחרון השיכורים בתור
אי אפשר לטעות כל הזמן
המוות כאן הוא נכון, החיים מקריים בהגדרתם
החיים מקריים, רק המוות ברור.
השיר נכתב ביולי 2015
Please follow and like us:
