את עוצמת עיניים באמצע הנסיעה
מביט על הנוף של הדרך המשתקף בפס של הנעליים
אנשים באים והולכים
מתיישבים וקמים
בספרים שקראנו לא דיברו הרבה
ואני הבטחתי לך שאם תרצי
נעשה את זה הכי טוב שאפשר
ואז נחזור להתחלה, אני זוכר כל מלחמה
צחקת עלי כשאמרתי לך , גם אנחנו יכולים להיות גיבורים
את אמרת שיש להם פנים אחרות,
ולמאמינים יש כבר דגלים עם מוטות
לא צריכים אותנו בשביל להחזיק
המשכת לישון
המשכתי להביט בפס של הנעליים
לא זכרתי את השמות שלהם
אבל פנים עלו לי בעיניים, רציתי לבכות
הבטחתי לך שנעשה את זה הכי טוב שאפשר
בספרים היה כתוב שאסור לבכות
ובספר החוקים שלנו לא היה כתוב דבר
אמרת, שלגיבורים יש פנים אחרות
הבטתי על ההשתקפות שלנו בחלון
רציתי לשאול למה אנחנו הולכים, למה אנחנו נשארים
אבל עצמת עיניים עד סוף הנסיעה
הבטחתי לך שנעשה את זה הכי טוב שאפשר
לפעמים צריך לעשות את זה הכי טוב שאפשר, והפס של הנעליים זה הלוגו ממנו משתקף הנוף בעת הנסיעה.
השיר נכתב במאי 2014
