חוזר לאט אל הסיפורים ההם
רחובות עם ילדים
צמחי פרא
ואיך רכבנו על אופניים לקצה השני של הרחוב
שום דבר לא היה נכון
שום דבר לא היה מוגדר
לא ביקשנו קבלות
לא נתנו לנו מספר
בתי הקולנוע נסגרים
ובספרייה הישנה אין יותר ספרי זימה
אני זוכר את הקלפים עם הנשים הערומות
ואיך ידענו הכל ולא הבנו שום דבר
שום דבר לא ברור כאן
אני מביט מהחלון
הגדרות והשערים
עדיין עומדים ברוח החורפית
נסעתי רחוק
בשביל להגדיר לעצמי חיים
כשחזרתי, לא ידעתי למי אני צריך לספר
חוזר אל הסיפורים ההם, מי מחכה לי שם
משחקים מגוחכים
אינספור סודות
הורים שמדברים בשתי שפות
וקירות חלקים מתמונות
שום דבר לא נכון
שום דבר לא מוגדר
אני עומד בקצה של הזמן
מתבונן, אולי אצליח לגעת בכל זאת במה שנותר
חוזר אל השכונה ההיא, אל הילדות והיא מחכה לי שם.
השיר נכתב בפברואר 2015
Please follow and like us:
