אתה והיא
הולכים ברחוב
לעיתים זה נראה
כמו שני פליטים
שחצו ביחד את הגבול
היא שותקת
ואתה מהרהר
כמה זמן ייקח לך לאהוב
מכול מגע שלה
אתה נמנע
יש הבטחות
שאתה לא יכול לממש
אתה מפחד הצל
שמלווה אותך
היא בוכה בלילות
אם תנמיך את הרדיו
תוכל לשמוע אותה
שרה שיר ישן
וברחוב
אין אף אחד
רק שניכם
כמו זרים
שמצאו רגע אחד של מפלט
הכול מתנפץ
אתה מפחד להיפצע
והיא?
כול רגע בודקת
מביטה עליך
שואלת, מתי תיעלם
משילה מעצמה את כול כתמי הילדות
אלה שעולים
כול פעם
שהיא נאלצת לשוטט ברחובות
אתה לא תבין לעולם
אתה מביט סביב
חלונות ראווה
החיים נראים שם יפים
אפשר להחליף אותם ברגע אחד
אתה והיא
הולכים ברחוב
כמו שני ילדים
שלא זוכרים
איזה כביש הם חצו
יש משהו בריחוק שלך
שגורם לי לכעוס
להיזכר, איך פעם המילים
היו חסרות היגיון
עוד מעט הים
אתם מכירים את השדרה
פעם, הייתם מחפשים שם פינה שקטה
היום, אתה מחליש מכול מגע
אחרי שנים
אין טעם למהר למיטה
הלילות קצרים
הימים דחוסים
יש משהו באהבה שלך
שאתה לא מצליח לפתור
יש משהו במגע שלה
שאתה נמנע ממנו
גורם לה לבכות
היא יכולה להיזכר איך פעם אהבה
יכולה גם לבכות שמדברים איתה על אושר
ואתה, לא מדבר
נותן לחושך
לכסות את תווי פנייך
היא ואתה צועדים ברחוב
פליטים שהגיעו לארץ החדשה
עדיין פליטים בארץ לא שלהם, אבל הם בונים אותה.
השיר נכתב בנובמבר 2014
