אתה מרים אבן וזורק אותה למרחק
השביל הזה אף פעם לא נגמר
אני מסתכל לאחור, כמו מחפש את העקבות שלנו
אולי נדע מאיפה באנו, ומה נעלם לנו
השארנו בדלי סיגריות ליד שער הברזל
מישהו בטח מחכה לנו איפשהו
ואתה מסתכל עלי כמו לא מאמין
אם הגענו עד לכאן, מה זה אומר עלינו בכלל
הרים גבוהים סוגרים עלינו
כרזות ממלחמות שלא פסקו, ממשיכות להתנדנד על עמודי חשמל ישנים
אתה לא מספר לי על העבר ואני לא מחשב חלומות
כן, אנחנו הדור האחרון של האכזבה הגדולה
יום אחד יכתבו עלינו סיפור
מלחמות שלא נגמרו, שלום שלא היה
ואנחנו על שביל שלא נגמר
מחפשים את הירידה, כל אחד זורק אבן ופוגע בלי כוונה
אני זוכר את הכתובות שעל הקיר
רחמים, כבוד, אשמה וצער
איפה הקורבן עכשיו, ומי הנאשם
שנינו הולכים לאט, מפחדים לאבד את הזמן
יש כאן תשובות לשאלות
ואי אפשר לזכור הכל
החיילים נטשו את העמדות
אבל עדיין שומעים כאן יריות
אנחנו הדור שלא נולד
למלחמה שלא נגמרה
אל שלום שלא באמת קרה
אתה יודע, השביל הזה אף פעם לא נגמר
השיר הזה מספר עלינו, על דור שלא מפסיק ללכת, מלחמה שלא נגמרת, שלום שלא היה , ושניים שהולכים לאט
השיר נכתב ביוני 2015
