ושנינו לא מאמינים באלוהים
ובעצמנו הרבה פחות
נאחזים במה שניתן
עד שהזמן אוזל
השלנו מעצמנו כל תחושת ביטחון
בעולם שלנו
זה הרבה יותר ממה שניתן להיות
עבורנו זה מעט מדי
לאן שלא ניסע
תמיד ניקח את המטען
תמיד הוא יפרק
את ההווה המתהווה
ומה יישאר לנו אחר כך?
מסעות בדרכים חשוכות
תמונות תלויות על קיר לבן
ולא שמנו מבטחנו בדבר
ואת עצמנו, מכרנו בזול
כמו בשירים שלא ידענו את המילים
כמו בזמן שלא היה, מעולם אלא רק דז'ה וו
ומה ראינו שם?
את אלוהים לא הכרנו
ואת עצמנו הרבה פחות
ולקחנו ליד
אהבה לא ברורה, משחק לא מושלם
ובאמצע שום מקום
עצרנו פתאום
העיר שוב הזכירה לנו
איך עושים אהבה, בלי לגעת, בלי מילה
וזה שיר פשוט
עלינו, על מי שלא היתה להם ברירה אחרת
וזה לקח אותנו כמובן מאליו
לאן?
באלוהים האמנו פחות
ואת עצמנו לא זרקנו לשום מקום
אהבה נטולת גדרות
לא הצלחנו לפרוץ דבר
בין מה שהיה שלנו
לבין מה שרצינו תמיד
זה היה שם
לו רק ידענו לאחוז במה שיכולנו
באלוהים בטחנו מעט
ובעצמנו, הרבה פחות
זה לא היה שלנו מעולם
גם מה שהיה
ידענו לאבד עם הזמן
עם כל רגע שחלף
עם הזקנה שבאה עלינו
גם העיר,
איבדה מאורה
גם אלוהים נשכח
עדיין לא מאמין באלוהים, בעצמנו קצת יותר.
השיר נכתב ביולי 2015
