ולפעמים כשנגמרים לנו המבטים
את מנסה להתחפר בתוכך
אני כותב משפטים בודדים על מסך קטן
פעם יש לנו ממלכה ופעם שדה קרב
הדברים בינינו לא מוחלטים
טסים נמוך מתחת לעננים
מפחדים לפגוע במילים פשוטות
לא לוקחים סיכונים והולכים צעד לאחור
ולפעמים, כשנגמרים לנו המבטים
עיניים גדולות, נוצצות, בוחרות להיעצם
את מתחפרת בתוך עצמך, אני כותב משפטים למישהו אחר
פעם יש לנו ממלכה, ופעם שדה קרב מדמם
האש בוערת ומאיימת לקחת איתה הכל
לא מאמינים בפיות, לא בשדים ולא ברוחות
אנחנו לא מאלה נוסעים למדבר בשביל להתנקות, ולא נכנסים לים בלילות
הכל בינינו עכשיו, מוטל על השולחן, בלי רמזים
וכשנגמרים לנו המבטים, אז עיניים מתעייפות
את מתחפרת בתוכך, לא מחפשת דרכי יציאה
אני מתכנס בתוך משפטים קצרים, הם כבר לא נכתבים למגירה
פעם יש לנו ממלכה ופעם שדה קרב, אדמה חרוכה
אף אחד מאיתנו לא שואל
מה נשאיר למחר
מה ייקח לנו יותר זמן
ואיך נסמן את הקווים, מהם לא נברח
ים סוער, אש מסביב
עומדים בצד ומתבוננים ברמזים אחרונים
אל תבקשי ממני הסברים
פעם יש לנו ממלכה ופעם שום דבר אמיתי
כשאנחנו לא מדברים, נגמרים לנו המבטים, ואז כל אחד מתכנס בתוך עצמו, אנחנו לא מאלה שנוסעים רחוק בשביל להעלים.
השיר נכתב באוקטובר 2017.
