ככל שהתקדמנו היה נדמה לי שהמסע מתארך
את הלכת בקצב שלך
ואני הבטתי על הקירות
חיפשתי מקורות השראה,
אולי אצליח להגיע אלייך , יותר מהר
את ביקשת שאציל אותך או אותי
לא הסכמת שאגרר אחרייך
אבל נגררתי, והכל היה איטי
עד שהגוף נשחק, והזמן התקצר
כל מילה שאמרתי גרמה לי להרגיש יותר בודד
והמסע התארך, בין ימים ולילות
הסיפורים של שניים הפכו רבים יותר
אף אחד לא ידע איך לסגור את התנועה
המרחב פתאום הפך צר
גם אצלנו משהו קרה
מיטות שקופות, חדרים קשים
אמרנו הרבה בלי להרגיש
את הלכת בקצב שלך ואני אחרייך
על הקירות היו כתובים שירים של זרים
בסוף האמנו גם למשפטים שאף אחד מאיתנו לא הבין
אמרת לי תציל אותי או אותך
אבל לא ידעתי איך אפשר לאהוב בלי הגנה
בלילות ליד הרדיו, הנחתי את עצמי עייף
ביקשתי לכתוב עוד דף אבל משהו היה חסר
ובינתיים המסע התארך , אנחנו התקדמנו
לא יכולתי לדמיין את עצמי בלעדייך
ואותך רחוקה ממני אלפי שנות אור
המילים כתבו סיפור של זרים
אמרת לי תציל אותי או אותך
לא רצית שאגרר, אז הלכתי לאט
השיר מדבר על סיפור של זרים ונכתב במשפטים שלהם, אך לפעמים הסיפור הזה הוא שלנו.
השיר נכתב באוקטובר 2014
