יושבים מול הים
מחכים לסירות האחרונות
הדייגים משכו את הרשתות
עוד מעט גם הילדים יעזבו
אנחנו נישאר כאן עם הגעגוע
מישהו כתב על חול
דברים שהים יכול רק למחוק
ובכביש ממול, תנועה איטית
אנשים סיימו לעבוד, על השולחנות עוד מעט יונחו הצלחות
רק אנחנו נמשיך לשבת מול הים , לחכות לסירות האחרונות
עוד מעט יגיע הלילה
נעזוב את הים נשאיר אותו לנוף
נמשיך משם
העיר לא נגמרת כאן
יש לנו עוד לאן ללכת
ברגעים שלווים תמיד נמצא את עצמנו
נזכרים בסיפורים שפעם ידענו לכתוב
בשעות שנחמיץ את הדקות
נמצא את המקום
בו נוכל להיפגש באמצע
בקצה של הים, ליד הנמל
אפשר למצוא את הרוכבים
מחפשים מסלולים חדשים בדיונות של החול
אנחנו עוצרים מול חלון הראווה
לא מחפשים דברים לגעת או לקנות
מחר שוב נחזור
לשבת מול הים, לחכות לסירות האחרונות
והחול יישאר במקומו
התנועה תנוע באותו כיוון
אנחנו נישאר עם הגעגוע
ריצה מול הים, הזכירה לי איך היינו יושבים על החול ומדמיינים סירות ודייגים, ארוחות ערב גדולות.
השיר נכתב בדצמבר 2014
