ראיתי אותך עם מעיל ארוך
עומדת בקצה של הרחוב
ליד תחנת המונית
את לא נכנסת לאף אחת מהן
רק נעמדת שם והתבוננת מסביב
רכבות עברו בינינו, לא היו תחנות, לא עבר כרטיסן
את נראית לי מבוגרת הרבה יותר ממה שזכרתי
ומעולם לא היו קסמים בינינו
רק מעשיות ובדיות
אגדות לילדים, סיפורים שאי אפשר לכתוב או למכור בזול
התחלתי ללכת לקראתך
אולי אמצא אותך, ככה במקרה
תביטי בי דרך עינייך עד שתגלי
את מה שנמצא בתוכי, אני מוכן לתת לך
את נראית לי שונה ממה שזכרתי
פעם לפני שעזבנו, עוד ידענו
כמה השתיקות בודדות
אנחנו נשארנו עד הסוף
אפשר לאהוב, אפשר גם לשנוא
אני בוחר להתנתק מכל זיכרון
יש לי צל על הפנים, את יכולה להישאר קרובה
אבל בסוף, בסוף המילים יחצבו אותנו לשניים
איש לא יצייר אותנו ככה יותר, רק המכונות יכולות להכניע אותנו
אל תתרפקי, על מה שאפשר לפרוק
זו הבדידות, זה החטא הקדמון
עד שהצלחתי להגיע, את נכנסת למונית שנעצרה לידך
ביקשת מהנהג לא לעשן ולנסוע אל התחנה המרכזית
משם תמשיכי לבדך
הרכבות ממני אלייך, כבר יצאו אל הדרך
אני לא מפחד לאבד אותך, איבדתי פעם, אולי עוד אמצא
תמונה שמצטיירת בראש, אישה עומדת ליד תחנת מוניות, אולי תעזוב אולי תישאר.
בסוף הוא לא מוצא אותה, הוא עוד ימצא.
השיר נכתב בפברואר 2020.
