אוטובוס מלא חיילים
כל הדרך עמדנו
חיכינו שהיא תיפתח
את הבטת החוצה במשקפי שמש
ניסיתי לכתוב
מילים לא מתפוצצות
מעלינו שמש של יום ראשון
החיילים חיכו לרדת
רצינו להיעלם ממבטים
אם היינו יכולים להגיע בזמן
את לא סיפרת
מה את מתכוונת לעשות
קניתי לך כרטיסים ראיתי שחייכת
אבל ציפית ליותר
שגיאות כתיב , מילים לא מתפוצצות
כל הדרך עמדנו
לא הבנת למה אני עצוב
לא מכיר משהו אחר
נשרפים לאט
עיניים במקום מילים
מה אנחנו יכולים לעשות
שמש של יום ראשון
מפריעה לנו לראות
אל תתאכזבי
זה עוד יגיע
עם אותיות ובהזמנה
חיילים מביטים , אחרים יורדים
עוד כמה נסיעות נשארו לנו
תמיד יש מקום לרדת בו
סופרים את הזמן
מקווים לטעות
עכשיו זה מקרי
כמו המילים
את שואלת את הנהג
לאן זה מוביל
אני תקוע במילים זמניות
אחרי שאגלה לך הן לא ישתנו
במחזור שלי לא נשארו הרבה
אבות לילדים , בעלים צעירים
ואנחנו נוסעים באוטובס מלא חיילים
אין לנו מקום לשבת
לך כואב לעמוד
הנהג עוצר
צריך להחליט
שמש של יום ראשון
עוד מעט תעלה
כל מי שמתעורר ביום ראשון והולך לעבוד, מרגיש כמה זה מיותר
השיר נכתב במאי 2013
