שנות התשעים נגמרו
ואנחנו נותרנו מאחור
לא שמים לב
לאורות הדולקים
לשלטים הנוצצים
אצלנו בחצר
אין עגלת קניות
אין מבצע סוף השנה
שנות התשעים נגמרו
ונשארנו בודדים
עם המוסיקה שאהבנו
עם הילדים שנשארנו
עכשיו אפשר לרקוד
איש לא יבין
איש לא ישים אלינו לב
המילים, שנכתוב את עצמנו, באמצעותן
יהיו מוכרות רק לנו
שנות התשעים נגמרו
ואנחנו לקחנו מהן את מה שאפשר
לא נותר דבר לאחרים
אז הם ביקשו להמציא
הכל מחדש
מחבק אותך אלי
תשימי לב למדורה
בעירה שכזו,
מלטפת אותנו בלילות
מזכירה לנו דברים
שלא יכולנו לשכוח
שנות התשעים נגמרו
אלף פעמים נביט אחורה
נראה אבק
דרכים לא מסומנות
איש לא יוכל להחזיר אותנו לשם
אנחנו רצים במעגל,
מקווים שמשהו יפתח
על השולחן הספרים הישנים
מוזיקה שהכרנו מתנגנת ברקע
את שואלת, האם המילים השתנו
האם מי ששר את השירים, זוכר את סופם
ואני חושב, אם אנחנו מתגעגעים
או רק נאבקים לשמור על הכל בפיסה אחת
אחת מיני רבות,
כדי שלא נרגיש חלשים
שנות התשעים נגמרו
והנה אנחנו במרפסת
אומרים שהזיכרונות בונים דברים חדשים
אומרים שלכל אחד יש תיבה
אם הוא יפתח אותה הוא יגלה שם את חייו
אני כבר לא בטוח מה נגלה
שנות התשעים נגמרו
ואנחנו נשארנו מנקים מהן את האבק
שאנחנו מביטים במה שנותר
אנחנו מבינים
הכל התחיל ואנחנו נשארנו מאחור עם מה שנשאר
היום עשרים שנה אחרי הרגע בו נגמרו שנות התשעים, חוזר שוב.
השיר נכתב באוקטובר 2015
