סוסים דוהרים במרחב שלנו
זו אהבה של עבד
קם גבר בלי ארץ
הולך אל אישה בלי מדינה
נפגשים באמצע הדרך
במקום בו חיילים נטשו את שדה הקרב
כל המגזינים נשרפו
לא נשארו לנו תמונות
לא שלנו , לא של זרים
זו אהבה של עבד
קם גבר בלי ארץ
הולך אל אישה בלי מדינה
נפגשים מול הבית הריק באותה שכונה
המסע שלנו מתחיל
מנקודה אחת לשנייה
איך בן אדם יכול להשתחרר מעצמו
להניח לדברים הרעים לחלוף
את יודעת, אנחנו יכולים להיות טובים לעצמנו
גם אם הסרטים ייחתכו ולא נדע מה הסוף
גבר בלי ארץ הולך אל אישה בלי מדינה
נשענים מול ים, נוגעים, לא נוגעים
כמעט אותו הדבר, זו כמעט שירה
אהבה של עבד
לא יודע לקום, אין לו בשביל מה
אנחנו נהיה טובים אלינו, טובים אליה
סימנים יתחדדו כמו להב משומן
אפשר לראות ממרחק את שבילי הדם
גבר בלי ארץ הולך אל אישה בלי מדינה
נפגשים באמצע הדרך, בחדר הקטן שבסוף העולם
גבר בלי ארץ הולך אל אישה בלי מדינה, זו אהבה של עבד. השיר נכתב בספטמבר 2013
