כל הערב לא דיברנו ובבוקר לא היה לך מה לומר
נשארנו ערים מול הקירות כל הלילה
ברקע מישהו ניגן שיר ישן
ובטלוויזיה הוקרנה סדרה קומית על כלום
אני כבר לא הכרתי את המילים, אז לא יכולתי לצחוק
אמרתי לך שיום אחד אחזור אל העיר
ניפגש באיזה בית קפה, נשתה משקה אחד
אחר כך נצא החוצה אל הרחוב הקר
נעצור מונית בשביל להגיע אל הקצה השני
שם נוכל לראות את הפארק הגדול ואיך הוא ריק בלילות
אני אוהב את הבניינים הגבוהים
הם מצילים אותנו מבדידות או שיוצרים אחת כזו, בכל פעם מחדש
את אוהבת אותי כמו שלא הייתי מעולם
אחד עם עניבה, ז'קט וכובע
אני אוהב את עצמי קצת יותר נינוח
כל הערב דיברנו ובבוקר לא היה לנו מה לומר
כשאת שוחחת בטלפון, אני כתבתי מילים
ביקשתי לחבר כמה משפטים
אולי יצא מזה שיר, אולי לא אנסה בכלל להגיע כל כך גבוה
אני אחזור אל העיר הזאת, אמרתי ושתקתי
לכל אחד יש טריק אחד
הוא מגיש אותו בשביל לקבל מבט
ואחר כך הוא נשאר בלי כלום
אין לו שום קלף מנצח, שום דבר
ואני את שלי כבר מחזרתי והשאלתי, לא נשאר לי דבר להציע
יום אחד אחזור אל העיר, אולי אצליח להפתיע
ניפגש בבית קפה קטן
נזמין משקה, נדבר על חלומות ואכזבות
את תתעלמי מכל השיגעונות
אחר כך נצא אל הרחוב הקר, הבניינים הגבוהים לא יספרו דבר
אם נתחיל מחדש, אם הכל יהיה אותו דבר?.
השיר נכתב באפריל 2016
