שמחברים את הנקודות, מאבדים לפעמים כיוון
לאן אנחנו אמורים להמשיך, אחרי שיורד גשם
הוא שוטף את הרחוב ולא משאיר לנו מקום
לא נשארו עצים יבשים סביבנו
עכשיו אין לנו פרחים ואין לנו אדמה
כשמחברים את הנקודות מאבדים את הזמן
נשארים בלי תוכן, אין כאן באמת אהבה
רק אותות ומופתים של כעס מודחק
לאן אנחנו אמורים להמשיך, אחרי שהשמש נעלמת
גשם חזק שוטף את הרחוב, מנקה מעלינו את העקבות
והנה, אנחנו עכשיו עומדים בצד
מתכוננים שזה יקרה, שום דבר לא חדש כאן
אמרנו הכל, אז צחקנו בקול ונכנסנו למיטה
אין אהבה, רק הרגל מגונה
קודש ורוח, חול וזמן
נוסעים בדמיון למקומות זרים
נוסעים ולא חוזרים, מישהו אמר לנו שיש פעם שיש במה להאמין
צחקנו והבטנו במראה
כמה רחוק, כמה קרוב, אי אפשר להרגיש כאן שום דבר
אז לאן אנחנו אמורים להמשיך
כשמחברים את הנקודות, אין יותר רצפה
השמיים שוקעים במבט אחד
ניסע מכאן, אולי נישאר
תאמרי לי שיש לך תוכנית בשבילנו
תאמרי לי שאת לא מחכה שמשהו באמת יקרה
אין אהבה זו תחושה, זה ביטוי, זה פחד. זה לא אמיתי.
השיר נכתב בפברואר 2017
