אין תחנות
אוטובוס
את נעצרת במקום ואומרת
תביט, אין אף אחד בתחנה
מסיט את המבט אל הצד בשביל לא לראות
יודע מה זה אומר
אם הם לא כאן, הם בטח שם
רחוקים מאיתנו, מתקרבים לאט אל קו האש
אני לא מאלה, אני סתם מדבר
ואת סופרת את הימים, עד שזה נשכח
ממרחק של זמן, נראים זרים
חסרי פנים באור, מתגוששים בחושך
את אומרת, עזוב, זה לא בשבילך
עזוב, בוא נעזוב
הם לא כאן, הם לא שם
ואנחנו נעים מילדות אל זקנה בלי עצירה
אין תחנות באמצע, זה כביש חלק
עברנו אלף רמזורים, מיליון כיכרות
אין לנו איפה לעצור
הם לא כאן, ואנחנו רחוקים מהכל
את אומרת תפסיק
בסוף הרי נמצא אותם מולנו
לא מכסים פנים, לא מנסים להמציא את עצמם
אנחנו יכולים להאמין בטוב
זה מגיע בסוף אל אותו מקום
אין תחנות מעבר, רק עצירות מזדמנות
ובתחנה אין אף אחד
זה חג, אז עוצר מוחלט
אני לא מאלה, אומר לך, רק מדבר
ואת לא מזמינה שום דבר
אני עם חתיכת עוגה מול המסך, נרדם עוד לפני שזה מגיע
הם לא כאן ואנחנו רחוקים מהכל
עיניים עצובות שקועות במחשבות
אם היינו רוצים, היינו יוצאים עכשיו לקרב
אבל אנחנו יורדים אל הקו האחרון
משם אי אפשר לראות שום דבר
הכל כבר קרה
את אומרת, עזוב זה לא בשבילך
בכל פעם כשאני רץ, עובר ליד תחנת אוטובוס, עומדים שם פועלים ומחכים. בחג יש עוצר, הם לא נמצאים.
השיר נכתב באפריל 2018
