השורות מטשטשות
הפנים נכבות
בתוך מסך ערפל
אני לא יכול לצאת מזה
זו את
שעומדת עם הרובה
בדיוק מעלי
מכוונת גבוהה
אל הנקודה בה תוכלי לפגוע בי
דרך הסימנים
דרך העיניים הגדולות
אבל אני אשכח אותך
אשכח אותך
לוקח את המילים
אל תוך מכבסה
מכניס אותן למכונה
מדליק והולך
הכל נשכח ברגע שאת הולכת
אין יותר שמיים, אין יותר אדמה
אני לא מבקש יותר להבין איפה אני מתחיל
איפה את נגמרת
המיטה קצרה מדי
את יכולה להיכנס פנימה
לכבוש את החלקה האחרונה
להשאיר לי רק רסיסים להוציא מעצמי בזהירות
ואת תחייכי בינתיים
אבל אני
אשכח אותך
אשכח אותך
מכל המבטים, הפוסטרים, תמונות ילדות שדוהות
לא יישאר לי דבר
את תיעלמי ברוחות,
ואני על המזח אעמוד עם הדייגים, ואשתה את עצמי
כול מה שיישאר מהזיכרון
הוא החול הנודד
לא יהיו עוד סימני יריות על הגוף
והחיים, הם ימשיכו בדרכם
אני אשכח אותך לאט
את תיעלמי בדממה
ואני ארקוד עם עצמי
עד סוף הלילה האחרון
כל הרובים יישארו דוממים בפינה
גם הזיכרון יהיה חזק להבנה
מקרה קלאסי בו היא יורה בי ואני שוכח אותה.
השיר נכתב בנובמבר 2015
