ראיתי אותך הולכת,
כשאש גדולה החלה לבעור
גשם של נשורת
מחק לי את עקבותייך
עמדתי בפינת הרחוב
ראיתי אנשים רצים ממקום למקום
נזכרתי איך פעם חיכיתי לך
באותה מקום, באותה שעה
דברים באים והולכים
שום דבר לא משתנה
האש הגדולה חוזרת לבעור
אנחנו לא מוציאים מחסה, רק עומדים ומתבוננים בה
לפעמים אוחזים ידיים
בתחושה של שניים מול שניים
ולפעמים אנחנו פחות
הגשם מוחק את העקבות ולא משאיר דבר
אנחנו לא יודעים איך לחזור
כל הסימנים עולים בלהבות
חיכיתי לך שעות, מול מסך מהבהב ושדה של מטוסים נטושים
אף אחד לא בא, אף אחד לא המתין בתורים
תאמרי לי שזה נכון, שהאש הגדולה לא תפסיק לבעור
פעם בתוכנו ופעם ליד
גשם של נשורת לא יעלים אותנו ככה פתאום
אני הרי עוד מחכה לך בפינת הרחוב
אלו ימים של הצתות ואני מחכה לך, בזמן שכל העקבות נעלמות.
השיר נכתב בנובמבר 2016.
Please follow and like us:
