עינייך לא מוכרות לי וידייך קרות
את הזמן שספרתי לקחת בלי להרגיש
באמצע אהבה יש בדידות פתאומית
אז ספרי לי לאן את נוסעת
כבישים דחוסים, מול שמש של תחילת הקיץ
לא יכולנו להימנע מהתחושה
שעוד יום אבד
מה נותר לנו כשאנחנו ביחד
אל תחזרי במקרה
באמצע אהבה יש בדידות פתאומית
אז ספרי לי לאן את נוסעת
יוצא מהבית בתחושה של ניצחון
לך השארתי את כל מה שאמרתי
לי לקחת זמן שלא יחזור
אני לא אחזור במקרה
כמו ילדים, סופרים את הרגעים
הימים ייעלמו, יישארו לנו שניות
נקשיב למוזיקה אולי נבין
אל תחזרי במקרה
באמצע האהבה יש בדידות אמיתית
ספרי לי לאן את נוסעת
רחוקים מכל המקומות
יכולים להיאחז בטח ניפול
במה שנותר לנו
זה רק עניין של זמן
לא נחזור במקרה
ופתאום באמצע אהבה יש בדידות. זרות מוחלטת.
בדידות של עצמך, עם הצד השני, עם התחושה הנעימה הזאת של להיות אהוב או נאהב.
אז אתה מבין שהבדידות לא חסינה היא רק זיקית.
השיר נכתב במאי 2013
