ביום העצמאות הכי עצוב
אתה יושב מול חלונות אטומים
זיקוקים מפריעים לשמיים
ליהנות מלילה שקט
ביום העצמאות הכי עצוב אי פעם
בפיג'מה משומשת מאחורי וילון
אתה מביט מהחלון
מחכה לשמוע את הבשורות
מנסה לדמיין איך זה קרה באמת
אילו רק היתה לך מכונת הזמן
לחזור אל היום בו הכל התחיל
אתה לא יודע, אם גם שם הייתה רוקד
ביום העצמאות הכי עצוב
אתה כבר לא סופר מועדים וחגים
השעון מתקתק בלי להפסיק
וציפורים עפות נמוך, אתה מתבונן במעופן, מחכה לראות איפה ידעכו
ביום העצמאות הכי עצוב שלך
אתה שוטף את הפנים, מנסה לחדש אותם
כל מה שישן נעלם, כל מה שחדש כבר לא חשוב
זה רק אתה לבד מול חלונות אטומים
אולי זה כתם של לכלוך, אולי זה ככה במציאות
אף פעם לא יצאת עד הבוקר, מחכה ללילה הבא
רוקד לאט בלי לפספס
ביום העצמאות, שום דבר לא נרגע
ואתה מתיישב על המיטה
מתבונן על הקירות
מישהו צבע אותם לא מזמן, שייראה נכון
אין כאן דגלים, לא בלונים לבנים, זיקוקים לא מפריעים למחשבה
ביום העצמאות
יושב בלי ספר, בלי שום דבר
רק אתה וחלון אטום
אולי הייתה צריך לרקוד כשהציעו לך
יום העצמאות 2018, אני בחדר קטן בבית חולים, אין כאן זיקוקים בשמיים, זה רחוק מכאן
