את שולחת יד
אני מנסה להיאחז בה
את באה לקראתי
אני כמעט נופל
את לא מבינה איך זה אפשרי
אני לא יכול ללבוש את התחפושת של השפן המזוין
לעמוד בכניסה לחדר ולשמח כל אחד שנכנס
לא יכול ללבוש בשבילך גלימה של גיבור על
לנצח עבורך את הרעים בלי להקיז דם
אל תבקשי ממני את מה שיהרוג את שנינו בסופו של הסיפור
את מנסה לשטוף את פניי
משהו נופל על הרצפה ומתנפץ
מפחד לעמוד, מפחד לזוז
את לא מבינה
איך אפשר לחיות בין השברים
אני לא יכול לחבוש בכל יום כובע אחר
כשהגוף לא משתנה, המחשבות נשארות באותה נקודה
לא יכול לקרוע בשבילך את המסכה
לנצח עבורך את השדים שרוקדים בתוכי
אל תבקשי ממני להיות מישהו, שמזמן הפסקתי להאמין שהוא קיים
אני נכנס למיטה, את נכנסת איתי
מבקשת להרדים אותי לפני שיחשיך
בראש מתנגן לי שיר, לא נותן מנוחה
קולות ורעשים, לא ברור הכיוון
את לא מבינה, מאיפה נכנסים השדים, איך הם חיים כל כך הרבה זמן
לא יכול להתפשט בשבילך
לא מוכן שתראי את הקרעים, כתמים שאי אפשר להסיר
אני לא מוכן לרקוד את הריקוד האחרון רק שיידלק האור
אל תבקשי ממני לנצח בשבילך את הרעים
כשאין לי מושג, מי זה מי ואיפה אני נמצא, בצד של המנצחים או בצד של המפסידים
אי אפשר כל הזמן לנצח, אי אפשר לגבור על הכל, עומד בין השברים, מפחד לדרוך.
השיר נכתב בפברואר 2020.
