נעזוב את העיר,
נעמיס את כל החפצים בקופסאות קטנות
הכל עובר איתנו ממקום למקום, והכל חסר חשיבות
ניכנס לרכב וניסע אל ההרים
נבנה לנו בית קטן מאבן
מסביבו תהיה לנו חווה עם חיות
מדי בוקר נצא החוצה
להרגיש את קרני השמש מסנוורות את העיניים
לא נרגיש מובסים
לא יהיה לנו דבר להילחם עליו או להפסיד
נגור בבית בהרים
לא צריך הרבה בשביל להרגיש חיים
נתנתק מהכל
חדשות ומלחמות, נשאיר לאחרים
אנשים לא יספרו לנו סיפורים מה נשאר ומה מת
נשב במרפסת עם יין טוב
בחורפים ננסה להתגבר
בקיציים, נסחט זיעה מבגדים מלוכלכים
ובינתיים ניתן לימים
לעשות את שלהם מבלי שנרגיש
לא צריך להילחם, לא צריך להילחם
כל מה שיש לנו זה רק קופסאות קטנות
נעזוב את העיר, נפנה אל ההרים
נתנתק מהכל, אנחנו יכולים לא חייבים להרגיש מובסים
השיר נכתב בעקבות ספר "שמונה הרים" של פאולו קונייטי.
בית נבנה בהרים, אנחנו חולמים עליו ועל השקט שהוא מביא עמו
