מנסה להיזכר בכל מה שהיה
פירורים קטנים נופלים על השולחן
אף אחד לא עובר כאן יותר
על הפנים אין תחושה של אשמה
ראיתי מכוניות נוסעות בכביש היוצא
בשוליים אנשים עם מזוודות
כל שלטי הניאון הפסיקו להאיר
לא היה שום קול ברקע, שמעתי רק את הנשימות שלי
זוכר את התנועה האיטית
ואיך שוטר אחד ניסה לעשות סדר
בזמן שאנשים צפרו
מתוך תקוות אחרונות
פירורים קטנים נופלים על השולחן
אין מי שירים אותם
על השיש, צלחות וכוסות מלוכלכים
לא סופר את הדקות המתות
זוכר הכל, זוכר אותיות גדולות כתובות על בד
דלת נעולה ותריסים מוגפים
איש לא יכול לראות את הריק שבפנים
ונעל אחת עם עקב שבור נשארה על המדרכה
פתאום מאבד את הריכוז
פתאום נרדם על הספה
לא שומע את הקול של הילדה קוראת לאבא שלה
רואה רק תור ארוך של מכוניות בכביש היוצא
תמונה אפוקליפטית של תור מכוניות בכביש יוצא ואני שוכב על הספה.
השיר נכתב בספטמבר 2015
Please follow and like us:
