הרכבת דוהרת
מנסה להיאחז
אנשים יושבים רגועים במקומם
מביט מהחלון
הנופים לא משתנים
הזמן מתכהה
מה היה כאן קודם
זיכרון או תהייה
זה תמיד משתנה
מחפש תחנות יציאה
אולי אצליח לקפוץ בזמן
אולי אצליח להימלט בלי שישימו לב
בכל תחנה
יש מי שמחזיק לי את היד ושואל
למה עכשיו, למה במשמרת שלי
הרכבת דוהרת
יצאה מהפסים
אי אפשר לעצור
אני ממשיך איתה
משאיר אחריי מטען
געגועים או חלומות
אי אפשר להבדיל
מחפש תחנות יציאה
הדלת נפתחת ונסגרת כל שעה
ובכל פעם, אני עושה עוד צעד לקראתה
ובכל תחנה
יש מי שמחזיק לי את היד ושואל
למה עכשיו, למה שלא תמתין קצת
הזמן נע בעדינות
הוא מתקתק את הדקות לאט
כמו מבקש להרוויח את לחמו
אנשים נשארים רגועים במושבים
תוהה אם הנהג יודע לאן הוא לוקח אותי
מביט על המעבר, אפשר עוד להתקדם
בכל תחנה
יש מי שמחכה לי
בכל תחנה, יורד לבד אל הרציף
רוצה לרדת או רוצה לקפוץ, מחפש תחנות יציאה.
השיר נכתב בפברואר 2017
