בסרטים שלך,
הגברים תמיד נראים שונים
בסרטים שלי,
הנשים לעולם לא מחזיקות מעמד
ועכשיו שנינו יושבים בבית הקולנוע
בזמן שהקהל מתפזר והולך הביתה
אנחנו מחכים שיעלו הכתוביות
ואז נחליט את מי אנחנו רוצים
היד מושטת בלי מילים
והראש מונח באילוץ מכוון
אנחנו יכולים לראות את הדרכים נפגשות
ואת שנינו בורחים מהעיירה
משאירים אחרינו
גברים שלא התבגרו
נשים שלקחו הכל
מי עכשיו זוכר איפה כולם
באמצע הסרט לחשת לי
תביט, איך נראינו פעם
ואני הצבעתי על המסך
תביטי איך אנחנו נראים היום
לעיתים
המילים מכוונות את הדרך
לעיתים הנהגים נוסעים במהירות מעל המותר
תאונות מתרחשות מהר מדי
בדו"ח השוטרים יספרו
שאיש לא נפגע
אבל בתוכנו תמיד ירצדו
גברים מחוספסים, נשים שנונות
כל מה שאיבדנו
כל מה שהיה לנו
אנחנו לא קמים ולא עוזבים את האולם
רק מחזיקים ידיים
מחייכים בחשכה
איש לא ראה אותנו
איש לא יכול להצביע עלינו
לא רק במציאות אנחנו נראים שונים, גם בסרטים. גם הגברים והנשים משחקות אותנו, כמעט אמינים.
השיר נכתב בספטמבר 2017.
