בצד השני של הגשר
אנחנו יכולים לראות את החנות
אחרי שנחצה את הגשר, נעמוד מול חלון הראווה
נראה את המוכר מסדר את המוצרים לפי מחירים
משם נמשיך לבד, אל הגינה
נשכב על הספסל, אולי נמצא לנו שמיכה
אנחנו לא זוכרים את כל המאורעות
מי שם לנו את המילים בפה
מי אמר לנו לומר אותם
אנחנו לא דומים לאף אחד
מבקשים להיות עצמנו, כל הבקשות תמיד נדחות
בצד השני של הגשר
הפנטזיה עוד מלאה
ממרחק של זמן, הזיכרון עדיין כאן
אנחנו לומדים מדי יום, איך לשמור עליו
ממרחק של מקום, גם ממרחק של תנועה חדה
הפנטזיה שלנו היא למות ולהיוולד חדשים
אנחנו לא פגומים, רק חסרי פנים
ברגע זעיר, הכל נראה לנו קטן וחלש
אנחנו עומדים חסרי אונים מול הבלתי יאמן
במכה אחת, נשברה לנו המראה
חזרנו לראות את עצמנו בגודל טבעי
בצד השני של הגשר
איפה שאין ספסלים
ואין שמיכות לילדים עייפים
אי אפשר לנצח את זה
זה הדבר האחרון שנעשה בשביל עצמנו
בצד השני של הגשר
יש מי שעוד מחכה לנו
בחנות, המוכר שוב מסדר את המוצרים לפי מחירים
כמו אצל הדשא של השכן, גם בצד השני של הגשר תמיד יותר יפה וגם יותר חם ונעים.
השיר נכתב ביולי 2013.
