אנשים מפגינים

אנשים מפגינים

 

האם את עוד זוכרת

איך נראינו, לפני שהתחלנו ללכת?

לעיתים אני מדמיין אותנו

כמו תמונות שתלויות על הקיר

ויש מי שעובר ומביט בנו

 

האם הוא רואה

את כל מה שהקרבנו

האם את עוד זוכרת

מה הבטחנו

לעיתים אנחנו עוד מחפשים את עצמנו באותן הבטחות

אולי זה הגשם שמחק הכל

 

אולי אלו הסערות, שלא נתנו לנו להיעלם

האם את עוד זוכרת

איך נראינו, אז לפני שנים

לפני שנסגרו עלינו השערים

רגע לפני שהחלטנו, להיות גדולים

 

ומה חשבנו אז,

כמה יהירות, כמה גאווה

והנה אנחנו כאן

משוטטים

בעולם לא שלנו

 

האם יש בנו משהו

משני האנשים, שהבטיחו זה לזו

לא לעשות את אותן טעויות

לא לחזור באותן דרכים

 

לעיתים אני מדמיין אותנו

כמו שני גיבורים, שמחפשים עלילה

ומצאו תהילה

אני מביט בך, בכל תנועה

את כמו רוקדת, גם שאין שם אף אחד

 

אני יודע, שאת מביטה עלי

אבל מנסה להתעלם

האם אני עדיין רוקד בשבילך

תאמרי לי

האם יש עוד סיכוי

שנצליח להפתיע את עצמנו

 

השארנו מאחור, את הגשרים

אל עולם שחשבנו, שהוא שייך רק לנו

והתחלנו ללכת

האם את זוכרת, איך נראינו אז

 

אני יודע שהשתנינו

נוגעים, אבל נשברים

אני יודע שחשבנו אז

שכל מה שיש לנו, הוא אמיתי

 

האם את עוד זוכרת, מה הבטחנו

אני עכשיו, מביט בך מקצה החדר

זה לא באמת משנה

עברנו את כל הדרך, להגיע עד לכאן

אין לנו כבר סיכוי לחזור

 

עכשיו, זו רק את ואני

לעיתים אני חושב שזה הרבה

אבל אני יודע זה מספיק

 

 

השיר נכתב הרבה לפני שהיה לך מה לזכור, ואולי גם אז זכרת איך נראינו לפני שהתחלנו ללכת.

השיר נכתב בנובמבר 2013

Please follow and like us: