כן גם אנחנו שמענו על הארץ המובטחת
ובלילות שהיה קר
לא ביקשנו יותר
בואי תיקחי את ידיי
ונחצה את הכביש
אל ההבטחה ההיא
אני לא יודע
אם לאהוב אותך
זה מחיר שאני משלם
או תגמול על הכאב
ואת זוכרת כול הבטחה
כאילו לא היה משהו אחר
אפשר להפוך את הכול לאמת
אם לא נתעורר כול שעה בלילה
ונחפש חלום אחר
את יוצאת מהבית,
העולם שבחוץ לא השאיר לך ברירות
אני מצאתי עבודה ואני חוזר כול יום בשש הביתה
מוכן להמר על הכול
בואי תיקחי את ידיי
ונחצה את הכביש
אל ההבטחה ההיא
מה חלמנו אז
שלא יכלנו להתעורר מזה
תביטי בשדות, בחופים הארוכים
בסוף נגמרים ברחוב צר, בדירה קטנה
שהמגע לעולם לא משתנה
הוא רק מתרופף
ויש משהו, בכאב הזה
שאני לא יכול עליו לוותר
כן, הארץ המובטחת
היא עוד אשליה שלא יכלנו לסגת ממנה
ילדים כמונו ברחו מזמן
מכול מה שההורים סיפרו להם
ועכשיו הם נודדים, בכבישים רחוקים
בונים לעצמם סיפור מסגרת אחר
ואנחנו, שרועים בתוך עצמנו
מתעוררים לבקרים חשוכים
והולכים לישון, שאין שום דבר אמיתי
שיגן עלינו
ואת נעה לצדי, כמו ריקוד שלא נפסק
בואי תיקחי את ידיי
ונחצה את הכביש
אל ההבטחה ההיא
שחרטנו אז
ולעיתים שנינו יוצאים אל הרחוב
אורות ניאונים מסנוורים
מכול פינה, משקיף עלינו שלט פרסומת
מבקשים שננסה לשנות הכול, מוכרים לנו הבטחה חדשה
ואת שלנו לא הגשמנו
ומתרסקים כול ערב מחדש
כמו חיזיון, את אוחזת בי
ואני לא בטוח אם כול זה נכון
ממילא, לא נשארו לנו יותר ברירות
את כולן בזבזנו בקיץ אחד
שבסופו חרטנו הבטחה
בואי תיקחי את ידיי
ונחצה את הכביש הארוך
את המדבר השומם, את השדות הירוקים
נחצה את הכביש
אל ההבטחה ההיא
אחרי זה, לא נבקש לראות את האמת
לא נבקש לחזור
כבר אז, ידענו שגם לנו יש ארץ מובטחת.
השיר נכתב בדצמבר 2014.
