בלי להיכנס לרכב
אני זוכר נסיעות על כבישים מתפתלים
מטפס את העליות
מדמיין שכל היערות עולים באש
אף פעם לא הגעתי באמת
בכל זאת, לא חזרתי משם
נסיעה של 45 דקות
נמשכה שלושים שנה
ולפעמים אני נזכר בדרך
כבר לא חושב על הבניין בקצה ההר
מטפס את העליות
נאבק לחזור
זה חלום שמתפורר לי ביד
המציאות רחוקה מכאן
ולפעמים אני נזכר בדרך
כביש מתפתל אל הקדושה
מעולם לא התחברתי,
לא לארץ, לא לרוח
עומד בצד
מתבונן על קצה ההר
בלי להיכנס לרכב
נוסע ונוסע
לא מגיע לשום מקום
לא זוכר איך לחזור
עיניים עייפות מביטות אלי מהמראה
מקשיב לצלילים
אני עדיין שם
מדי פעם מציץ לראות, הבניין בקצה ההר עדיין שם
הבניין בקצה ההר, הוא בית חולים הדסה עין כרם, אליו הייתי נוסע בילדותי. נוסע ונוסע, נסיעות שלא היו נגמרות
Please follow and like us:
