אנחנו כבר לא מפתיעים
רק לומדים לבקש סליחה
על ההרס המושלם
אשר מונח שם כמו מראה
לומדים את הדקות שחולפות
הן מעטות
לעיתים שעות, לעיתים רגעים
אנחנו כבר לא מפתיעים אף אחד
יש קולות ברקע
אין באמת מילים
לא נשמע כאן ציפורים מצייצות
לא מתחברים להם משפטים
אנחנו כבר לא מפתיעים
הכל מסודר במקום
אפשר לראות את היצירה נשמטת מבעד הידיים
זה ההרס המושלם
יש כאן חריקות של דלתות
טפטוף מי ברז
ומישהו שקט
גם את המילים השתקנו
הלילות קצרים
בין החלומות
הימים ארוכים
בין המחשבות
אנחנו לא מפתיעים יותר
רק לומדים לבקש סליחה
על ההרס המושלם
אשר מונח שם כמו מראה
לא מפתיעים יותר אף אחד, בטח לא את עצמנו.
השיר נכתב בפברואר 2016
Please follow and like us:
