מביט בשמש, מחכה שהיא תיפול
החשכה לא תזיל עלינו דמעה
רק תשאיר לנו מקום
ללכת בלי כעס
זה הזמן , זה העיקר
גם אני רוצה
ללמוד איך עוזבים בלי פחד
איך עוזבים בלי להסתכל
על הכתמים שנשארים מאחוריי
לכל אחד יש כתמים בעיניים
את אוספת את הדברים
בוחרת את השביל להיעלם בו בשתיקה
לא מביטה בשעון, לא משנה את המילים
החשכה לא תזיל עלינו דמעה מיותרת
גם את רוצה
ללמוד איך עוזבים בלי לפחד
לעזוב בלי להסתכל
על מה שנותר, על מה שקיים
לכל אחד יש אוסף של פחדים
השמש והחשכה מתחברים
אנחנו לא יודעים
אם להסתנוור או לחכות
שמישהו יזיל עלינו דמעה
ואחר כך יפתח לנו את השער
ילמד אותנו איך עוזבים
כן, אנחנו עדיין רוצים
ללמוד איך עוזבים בלי לפחד
לעזוב בלי להסתכל
על סימנים שהבטיחו הרבה
ועכשיו הם נעלמים בפירורים האחרונים
יש לנו סימנים של שמש, סימנים של חשכה
לחשכה יש כללים , אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים בשמה ובשטחה. עכשיו אנחנו צריכים ללמוד איך עוזבים.
השיר נכתב באפריל 2014
