ראיתי אותה קוראת
בהמולה הזמנית גם אני חיפשתי מה לעשות
חשבונות ומילים הכל מתערבב
ומסביב אין מקום לתנועה
עם משקפי שמש אופנתיים
היא נתקעה באותו עמוד
ואני רציתי להמשיך
העבד שבי השתחרר לחופשי
רק כאן היה גבול
אני יודע היא לא תמשיך איתי מכאן
בבית השארתי אור דולק
שירים מסומנים
מפחד שיגלו
אבל נשאר קרוב בשביל להרגיש
מה מחכה לה בבית
שרשרת כחולה על הצוואר
מפריז או תל אביב אי אפשר למדוד
יכולתי לספר על סיפור
אבל היא נשארה בצד
העבד שבי הלך לאיבוד
היא המשיכה לקרוא
גם אחרי שירדתי
אולי היה בזה משהו אמיתי
בהמולה הזמנית
הכל הרי מותר
תצפית על המציאות או על הדמיון.
השיר נכתב במאי 2014
Please follow and like us:
