והפער בינינו לפעמים עוד מצטמצם
בין מה שרצינו להיות,
לבין מה שאנחנו קמים אליו כל יום
איך אנחנו משחררים את המילים ושוברים את הלב
כל יום מחדש, מבקשים לשנות את המשחק
פעם הכללים לטובתנו
ופעם אנחנו לא מבינים מה קורה בכלל
התמונות זזות מהר בשבילנו
שום דבר לא ברור
שום דבר לא מוגדר
לא מכירים את המטרה
הפער בינינו מצטמצם עד שלא מוצאים סיבה
מי אנחנו שמתעוררים כל בוקר
דופקים כרטיס, רואים את התנועה, לא מבינים את התמונה
עכשיו לבד מול המראה
מפחדים לעצום עיניים בשביל לא לאבד מגע
הפער בינינו הולך ונסגר
ועדיין אנחנו רחוקים
בין מי שרצינו להיות
לבין מי שאנחנו כל הזמן
הנה אנחנו עומדים מול החלון
כשהדלת פתוחה או סגורה
אי אפשר להרגיש דבר
רק רוח קלה שנכנסת בסערה
דופקים כרטיס
עומדים מול המספר
לא מצליחים לעצור את התנועה
והתמונה זזה מאיתנו, הפער שמצטמצם אבל אנחנו רחוקים
מחשבה שמחלחלת עמוק, על הפער בין מי שאנחנו לבין מי שרצינו להיות.
השיר נכתב בפברואר 2018.
