ילד קטן צריך את אימא שלו
אני כבר מתבלבל ולא זוכר, אם זה היה כאן או שזה היה שונה
הצחוק והמילים הפכו אותי להצגה פשוטה
את נשארת רק עד סוף המערכה הראשונה
הכל נגמר עכשיו, אחרי ההפסקה נחזור שנית
את תמצאי מישהו שידע לצחוק בשבילך
אני אסע רחוק שלא תהיי עצובה מדי
הכל יסגר בתוך קופסה קטנה
הזיכרונות עוצרים אותי עכשיו
רגע לפני הכל, עוד יכול להיות טוב
העולם נרגע, הטירוף חוזר לחדרים קטנים, והבית כבר ריק
אנחנו לא נרגיש דבר
אני רוצה לזוז עכשיו, אני רוצה להרגיש את הריקבון שבכאב
אולי נרקוד, אולי רק נצעד מצד לצד
אני אוהב אותך אם זה יעשה לך טוב
הבדידות היא מילה שאי אפשר לומר
החלומות הם בית כלא, אני אסיר שלהם
לא זוכר, אבל ילד קטן הלך לאיבוד בלי אימא שלו
המרווחים בין השורות לא הצליחו לפזר את המחשבות
אש בוערת עכשיו, את מרגישה?
הכל ייעצר עוד שנייה , משם נמשיך לבד
ילדים לחוד. אימהות לחוד.
אל תשנאי אותי עכשיו
גם לי זה קשה לדעת מתי את צוחקת מאושר ומתי זה מכאב
מי שברח ראשון מבית הסוהר, לא זוכר איפה השמש,
ואיפה הרחובות שהוא חיכה להם
אני אסיר בתוך חלום קטן, לא שייך לשם
תעצרי אותי עכשיו ושחררי אותי בעוד שנייה
קחי ממני את כל מה שאת צריכה
ותחזירי לי את מה שאת מבינה כבר
השמש לא זורחת על אותם הילדים
אני אברח עכשיו
אבל רק את תדעי, לאן זה מוביל אותי
