התנועה מתרחקת, לא רואים ילדים במרחב
מדי פעם אני מוציא את הראש מהחלון
אנשים מתנתקים זה מזה
ואני עומד בצד, לא מפחד להיעלם במקרה
רוצה לשבת בכיכר עם הזקנים
לא להרגיש לבד מול המציאות
הייתי צריך לעזוב את חיי מאחור
כמה שיותר רחוק, הטוב לא מחכה , הוא לא קרוב
עננים יורדים נמוך, אני לא יכול להרוג או להיהרג בכל יום מחדש
ימים השתנו, התחושה אחרת
הולך במקומות בהם היו אמורים להיות רחובות
לא יודע לאן אני אמור להגיע ואיך זה אמור להרגיש
קצוות של ילדות מבצבצים ונשרפים
בזמן שאני מגליד
רואה את התנועה מתרחקת
לא יודע מה אני אמור להבין מזה
האורות הנוצצים
לא משאירים לי שום דבר
ככה מרגישה חשכה גדולה, אפלה בלי חורים
ואני נופל בין המילים
לא יודע מה אני אמור להרגיש
מחנק ותחושות חופש מתערבבים
כשהתנועה חולפת , אנשים מתנתקים
עומד בצד, לא מפחד להיעלם במקרה
מבט על הנעשה בחוץ, אחר כך בפנים, אי אפשר כל יום להרוג ולהיהרג.
השיר נכתב בדצמבר 2014.
