ובלילות
שהכול נרדם
אתה שוכב על המיטה
מביט בתקרה המתקלפת
שואל את עצמך
מאיפה באים המלאכים
אלה שמושיטים לך יד
אל תפנה את מבטך הצידה
רק המיואשים הולכים למקומות רחוקים
ואתה בסך הכול חולם
שיכול להיות אחרת
בזמן שבמילים שלך
אין שום חסר
והעיר מתרוקנת
נשארו רק הכלבים שלא מפסיקים
לנבוח לכול עבר
והם היו פעם אנשים
חסרי פנים, עם זרועות מותשים
עכשיו אתה מפחד
שהם יתעוררו
תסתכל על השעון
הוא נע לאט
שלוש, שלוש וחצי, ארבע
עד מתי תיתן לפחדים לנצח
עוד בוקר יתפוצצו
לחלקיקים קטנים של קרני אור
איפה אתה תעמוד
כדי לא להרגיש מותקף
אתה קם מן המיטה
אלה שסיפרו לך על אהבה
עכשיו לוגמים לגימה אחרונה
לפני שהם חוזרים להסתתר בביתם
ולעצמך אתה אומר
כמו מתוך חולשה
אין אהבה יש רק פחדים
והמלאכים
הם מתעתעים
כמו רוצים לבוא להושיט לך יד
אבל הם יודעים כמוך
שאתה תביט
על השמיים
לא עליהם תחשוב
והם יבלו כאן ימים
בלי להבין לאיזה צד
זורמים המים הכחולים
ורציתי לצעוק לך
לא להיכנס למים
ורציתי לבוא להושיט לך יד
שלא תטבע
אבל בלילות ההם
לא ידעתי איך לבוא
ואתה לא נרדמת…..
השיר הוא אולי עלי ואולי על מישהו אחר.
השיר נכתב בנובמבר 2014
