וילי היה ילד קטן ורזה, חסר ביטחון, שפחד לעשות דברים מחשש שלא יעשה אותם כמו שצריך וייכשל. הוא לא אהב את תחושת האכזבה, ולכן גם לא ניסה להיות יותר מדי דברים. רוב היום הוא ישב בחדרו וקרא, שיחק במשחקים לא מחייבים, או היה מצייר וכותב דברים, שאין בהם ממש.
אימא של וילי פחדה שהוא יגדל עם פחד שהוא לא מספיק טוב, ולא ינסה לאתגר את עצמו בדברים שיכולים לקדם אותו בחיים. היא רצתה שהילד שלה יהיה בטוח בעצמו, לא יפחד לנסות, וגם לא יפחד להיכשל. כולם נכשלים אבל בסוף מצליחים. חשבה מה לעשות, והציעה לו למצוא תחביב קטן ולהשקיע בו את זמנו, כל יום קצת. בלי לחשוב מה יקרה ואם הוא מסוגל.
וילי הקשיב לאימא, חיפש תחביב שיכול להיות מעניין ולא מחייב. כשיצא מביתו לחפש לעצמו תחביב, גילה בהמשך הרחוב הר גדול עשוי אבנים קטנות. בגלל הגודל של ההר וילי לא יכול היה לראות מה נמצא מאחוריו. פתאום גילה בכך עניין, אך הוא לא ידע מה לעשות. ילד קטן ורזה, מול הר גדול ומפחיד. אך המחשבה מה יש בצד השני, לא הפסיקה לנקר בו, הוא הבין שאין לו ברירה, אלא לטפס על ההר, בשביל לראות מה נמצא שם.
הוא התחיל לטפס לאט לאט, הברכיים השתפשפו, הידיים נשרטו, בגדיו התלכלכו אך טיפס קצת ועוד קצת, החליק למטה ושוב טיפס, הוא ידע שאימא תכעס אבל הוא לא רצה להפסיק, זה כמעט הפך להיות עניין אישי. בינתיים כבר נהיה מאוחר, אימא של וילי דאגה מאוד ויצאה אל הרחוב לחפש אותו. קראה בשמו, שאלה שכנים ושכנות, איש לא ראה את וילי הקטן. המשיכה ללכת עד שעמדה מול הר האבנים וראתה את וילי מטפס מעט ומחליק, מטפס שוב, ועוד פעם מחליק. חשבה ללכת אליו, להחזיק את ידו ולקחת אותו הביתה. לא היה קשה להבחין שוילי פצוע וכואב לו, ובגדיו מלוכלכים.
אך אז היא שמה לב לדבר מעניין, בכל פעם כשהוא מטפס ומחליק, מחליקות איתו גם מספר אבנים קטנות. היא לא ידעה אם וילי שם לב לכך, אך בכל פעם כשהוא מטפס, ההר נהיה יותר ויותר קטן, והאבנים מחליקות מההר אל המדרכה ואינן מפריעות לו עוד בדרך. כך זה קורה בכל פעם, שוב ושוב, וילי מטפס, מחליק, ושובל של אבנים קטנות מחליקות איתו ומתפזרות על המדרכה, ואז שוב הוא מטפס, מחליק, ואבנים מחליקות איתו.
לאט לאט, ההר נהיה קטן יותר ויותר, ווילי? הוא מתקרב לאט לאט אל הקצה, בכל פעם קצת יותר. משתפשף ונשרט, מזיע ומתלכלך, אך הוא ממשיך לטפס, גם אחרי שהוא מחליק, עד שהוא פתאום מגלה את עצמו על ראש ההר, יכול לראות מה יש בצד השני שלו, ואימא של וילי? היא מביטה בו גאה.
