אחרי שכולם הורידו את הדגלים מן המרפסות
וברחובות ניקו פועלי אשפה את הכרזות
יכולנו לראות איך אנחנו נראים , בלי אבק כוכבים, בלי חלומות גדולים
רק מציאות מתרפקת על הפתחים, פתחים דלים
הלכנו בצעדים איטיים
כמו כלבים שמבקשים להריח
אולי הטרף עוד כאן
אולי הטורף מעולם לא יצא מתוך הגבולות שלנו
אחרי שהם הורידו את הדגלים מהמרפסות
הבטנו על עצמנו במבט של עצב,
גם בנו יש געגוע, לימים שלא היו, תקתוק שמעולם לא קרה
כן גם אצלנו, סופרים כותבים סיפורים שאיש לא יודע
מעל לוח המודעות הישן, הם הורידו את הפוסטרים
אנחנו כבר לא מסתכלים
אל קצה הרחוב בשביל לגלות את האופק
מבעד חלונות ראווה אשר עמוסים בחלומות
הלכנו בצעדים איטיים
לגלות את ההרגל
ריח של תחושה
בסוף זה כל מה שנשאר
מימים שלא היו, אולי היו ואינם
עכשיו זה הזמן, הזמן לחכות
הימים עוד יגיעו
גם הכרזות עוד יחזרו
הימים הטובים עוד יחזרו.
השיר נכתב בפברואר 2016
