חוזר הביתה
שולחן כתיבה
אתה חוזר הביתה
אל האורות שדולקים במסדרון הכניסה
שולחן כתיבה נקי ומסודר
ותמונה של נוף רחוק, לא בלתי מוכר, מונחת מולך
אתה חוזר הביתה
אל שקט מקפיא וצעקה שמחלחלת בעדינות
תחושה של קיפאון, משהו לא מוכר
אתה חוזר בכל צעד, בכל תנועה
בספרייה, מסדרים של ספרים
ובמטבח כוסות בכיור, אבק ישן מתפורר לאלפי חלקיקים
הכל אמת, הכל שקר
אתה חושב ומחשב כמה זמן תישאר פה עד שתלך
אנשים שהכרת, כבר אינם
מקומות בהם ביקרת, נסגרו מזמן
אתה חוזר הביתה
לא בלי צלקות, לא בלי סימנים
עצבות כזו שומרת עליך מבפנים
כלב נובח, אדם נושך
ויש מה שעוטף אותך בזיכרונות
כאב ישן מתפוגגים בכדורים
אין כאן הורים ואין כאן ילדים
אישה אהובה נשארה בשדות עד שהחשיך
מביטה אל השמיים
הסיפור יכתוב את הסוף מעצמו
אתה לא כותב, אתה לא יודע
לא מודע לכל דבר
בקצה של היום, יש עוד כמה שעות להעביר
לפני שיאיר שוב הבוקר ואתה תוכל לחזור
לפעמים יש משפט אחד שלוקח הכל
עצם תקועה שם בגרון
אתה חוזר הביתה
זה לא מעט אתה חושב, אם יש לאן לחזור
כל אחד חוזר או רוצה לחזור, מדמיין תמונה אבל יודע את האמת. השיר נכתב בדצמבר 2018.
