על השולחן בסלון תמונה של ילד מנופצת לרסיסים
לא, זה לא שם, זה כאן, בראש שלך אין כבר תמונות
בתוכי כבר אין נבואות, אין משחקים
אם את רוצה, אפסיד עכשיו הכל
בקצה החדר עדיין פרוסים אינספור חלומות
מישהו כבר ידאג לחלום אותם
אם לא איתך, אז אין לי עם מי לחלום
גם המציאות הופכת לאין שוויון בינינו
על קצה האור אני יכול לראות
איך אנחנו הופכים משניים לאחד
ואיך האחד הזה מתפרק עכשיו
מול שדה קוצים בוער
אני יכול לראות איך את כבר לא בוכה
ואיך אני הופך ממים למכחול ומשם לציור
האם תצבעי אותי עכשיו בצבעים שאת אוהבת?
על הקיר, אין שום ציור רק תמונה
תמונה אחת של ילד מבולבל שמחפש את האור
מים הפכו אותי לחלש, את ניזונה מאש
השקר הפך אצלך לאמת,
אני לא יכול להיות מאושר שאת רוצה שאפסיד
אני אפסיד בשבילך רק אם אדע שמישהו בסוף ינצח
על קצה השולחן, כתבת שאלוהים שכח אותך
לי אין תשובה בשבילך
כתבתי לך שסיפור האהבה שאת רוצה להיות שייכת אליו נגמר
אבל אני עדיין רוצה להמשיך לקרוא אותו
בשבילך, אני הייתי רק סופר
הכל מזיכרון מוכן, אין בנו כבר דמויות אמיתיות
את תישארי חידה, אני אשאר עד הפתרון
לא יכול עוד עם הרעש, אותך כבר לא שומע
אבל מסביב הכל נשמע אמיתי
אם רק תרצי, אמציא לך עולם חדש
הקרקס יתחיל רגע לפני שהליצנים יחייכו אלייך חיוך טיפשי
