ירדנו בתחנה, לא ידענו אם היא אחרונה
פחדתי לאבד אותך אז אחזתי ביד שלך חזק
הלכנו 200 מטר ואז נעמדנו מול החומה
הרגשתי קטן מול הציורים שניסו להסביר איך זה מרגיש להיות חופשיים
המשכנו משם אל התחנה הבאה
היא לא חיכתה לנו, לא שמענו את הכלב נובח בצד
סיפרתי לך כל מה שידעתי על המלחמה
מדי פעם זרקת אלי מבט, אם אנחנו כאן עכשיו אז מה זה אומר בכלל
הבטנו על האנשים שהלכו בשדרה
הם יישארו כאן ואנחנו נחזור מחר
למרות שהסיפורים ייקחו אותנו
גם אצלנו המלחמה עדיין ממשיכה
סיפרתי לך כמה קשה זה היה
לשבת בשדה התעופה עם כוס קפה ולא לעשן
את אמרת שאני חזק והיית גאה בי
רציתי להמשיך לדבר, אבל פתאום היא באה והלכנו אחריה
לא סיפרתי לך אז ולא אחר כך, שראיתי בשדה אורות כחולים
אני אף פעם לא יודע מה זה אומר
והיא , סיפרה לנו על העיר
הכלב הלך אחריה , ואנחנו אחריהם
כשנחזור נספר לכולם
איך זה מרגיש להיות חופשיים
אני אחשוב על סיגריה שלא עישנתי ואורות כחולים
לפעמים את מבקשת שאפסיק , אנחנו חופשיים
השיר מציג כמה תמונות מטיול בברלין, פעם בתחנת רכבת, פעם מול החומה, ופעם בשדות או קרוב להן.
השיר נכתב באוקטובר 2014
