עמדנו חסרי אונים מול המשפטים
יקום של מילים זעירות
לקח אותנו לסיבובים
ברחובות קטנים, בערים רחוקות
בלילות שכבנו ערים
לא אהבנו את עצמנו
לא התאהבנו באחרים
רק המקריות כמו ניצחה
לקחה את מה שעל השולחן, הימרה וזכתה בכל הקופה
עמדנו חסרי אונים מול המשפטים
פעם דוקרים, פעם משאירים אותנו מדממים
לא ידענו איך להרגיש
מול תחושת העלבון, חוסר הסיפוק ברמזים
אם היינו יודעים מה להגיד
היה לנו אולי יותר קל
עדיין היינו מפחדים
אולי זה אמיתי
עמדנו חסרי אונים מול המשפטים
עולם של מילים זעירות, השתלט עלינו
לא היינו מוגנים, לא ידענו אשמים
כל השאלות וההבטחות נישלו אותנו
עכשיו זה היה תורנו להוכיח את חפותנו
לא אמרנו מילה, לא שיקרנו בכוונה
רק עצמנו עיניים , לראות איך זה בעולם החשכה
הדמיון החזק , המציאות העלובה
ברחובות סותרים, בערים רחוקות
היינו חסרי אונים מול המשפטים
ולנו, לנו לא היו מילים
המילים אומרות הכל. ביקום בו יש כל כך הרבה מהן, אנחנו פשוט זעירים ולא חשובים.
השיר נכתב ביולי 2013
