ישבנו במרפסת כששמענו את הזיקוקים
מתפוצצים בשמיים לאלף רסיסים
לפני שהכל נפל והתפרק
גם אנחנו היינו כבר מותשים
הסתכלת עלי במבט עצוב
ידעתי שאני אוהב
אך טעיתי איתך יותר ויותר
כשהמילים החליפו אותנו, לא היה לי איפה להסתתר
ילדים שוטטו ברחוב בלי סיבה
פעם היינו כמוהם, עד שהתחלנו לחפש הסברים
ככה מצאנו את עצמנו זרוקים בחדר קטן
מתפתלים מטעויות, בסוף עוד נתאהב מכל החולשות
ואת צחקת, אמרת בקול
לא יכול להיות לנו שאנחנו נצליח
ואני ידעתי שאהבתי אותך
אך טעיתי יותר ויותר, עם כל הזמן שבעולם
המילים חנקו את התחושה בגרון
משהו בינינו עוד חיפש היגיון
קמת ללכת, לא היתה לי סיגריה לעשן
הבטתי בשמיים, זה יום עצמאות עצוב, אמרתי לעצמי
נכנסת למיטה, חשבת אולי עלינו
אולי לא היתה סיבה
הרי כתבתי את המילים ואת לא הכרת אותן
ידעתי שאני אוהב אבל טעיתי איתך שוב ושוב
אתה אוהב אותה, אבל כל יום ויום מרגיש שאתה רק טועה בקשר איתה.
השיר נכתב במאי 2016
